ארגונים (?) ברשתות חברתיות וירטואליות, או- מי הוביל את השינוי שלי?/ דנית אבני בר

הגדרות בסיסיות לצורך התייחסות:

 

רשת חברתית (Social network) היא מבנה חברתי המורכב מקבוצה של מספר גורמים חברתיים (כגון אנשים או ארגונים), המקיימים ביניהם מערכת של קשרים דו-סטריים בעוצמות שונות.

רשת חברתית מקוונת היא פלטפורמה או אתר אינטרנט המתמקד בבנייה או שיקוף של קשרים חברתיים בין אנשים. באמצעותן יכול כל אדם לגלות מי החברים של חבריו, לקרוא את הפרופיל שלהם וליצור איתם קשר.

יישומי אינטרנט שונים מנצלים את קיומן של רשתות חברתיות ומעצימים את השפעתן. רשתות אלו מייצרות אפשרויות חברתיות ועסקיות רבות כגון מציאת עבודה, יצירת קשרים רומנטיים, שימור קשרים קיימים, והן משמשות גם ככלי פרסומי. פלטפורמות מקוונות רבות מייצרות רשתות חברתיות אשר מסווגות את המשתמשים על פי תחומי עניין או צרכים משותפים. מחקרי רשתות חברתיות מעידים כי אתרים שבבסיסם עומד רעיון הרשת החברתית הופכים לאתר המרכזי והמשמעותי ביותר עבור המשתמש.

קהילה וירטואלית או קהילה מקוונת היא קבוצת אנשים, היוצרת מארג קשרים, ואשר במקום להיפגש פנים אל פנים נפגשת באופן וירטואלי בזירות כמו אתרי אינטרנט, פורומים או מקום קיברנטי אחר דרך רשת האינטרנט.

רשת האינטרנט עזרה לבטל ריחוק בין אנשים הגרים באזורים גאוגרפיים שונים כך, שהקשר בין חברי הקהילה אינו תלוי מיקום פיזי, אלא מתבצע באמצעות רשת האינטרנט. חברי קהילה וירטואלית הם בעלי עניין ומוטיבציה משותפת, הפועלים יחד להשגת מטרה חברתית או אחרת, שאינה תכליתית (או לפחות לא תכליתית בלבד). בין החברים נוצרים קשרים אישיים, וזו לרוב קהילה שנוסדה וצמחה בתוך הרשת, אם כי לעתים זו קהילה שהתחילה כקהילה פיזית והעתיקה את עיקר פעילותה לרשת (ויקיפדיה).

 

האם ישנן קהילות וירטואליות/קבוצות ברשתות החברתיות שהן ארגונים? במה הן דומות/שונות לתצורות של ארגונים מוכרים?

האם קבוצה של משרות הייטק ושיווק לחסרי ניסיון ברשת החברתית הוירטואלית היא ארגון?

האם קבוצה של תושבים מהעיר ברשת החברתית הוירטואלית היא ארגון?

האם קהילה של אמהות בעלות "גישה אלטרנטיבית, טבעית ואינטואיבית לחיים", ברשת החברתית הוירטואלית היא ארגון?

שתי הגדרות בסיסיות לארגון:

  • ארגון הוא תת-חברה אנושית הפועלת לשם הגשמת מטרה משותפת (ויקיפדיה). 

  • ישות חברתית מכוונת מטרה, העוסקת בתכנון, בהפקה, בהפצה או בתחזוקה של מוצרים או בהענקת שירותים כדי לספק צרכים (ארגונים, פרופ' יצחק סמואל, 1996).

 

בהגדרה הראשונה ניתן לבחון כל אחת מהקבוצות/קהילות- האם היא באמת פועלת למען מטרה משותפת?

אז התשובה, כפי שזה בעולם הרשתות החברתיות, הוירטואלי, האישי/אנונימי, הרבה יותר מורכבת והיא מורכבת מהפרטים, או האנשים, וסך כל החלקים גדול מהשלם..

כך למשל, ניתן למצוא ב"אודות" של פורום עירוני מסוים את הניסוח הבא :

_________________________________________________________________________________________________________

"אנחנו מאמינים כי התושבים אשר יפעלו בפורום זה ישכילו לשתף פעולה ולעזור האחד לשני להשיג תוצאות, או לכל הפחות לפתח דיונים ענייניים אשר יובילו בסופו של דבר לתוצאות".

_________________________________________________________________________________________________________

 

חשוב מאוד להדגיש שהפורום עצמו הוא לא פוליטי וכי אין לפורום זהות עם אף אחד מחברי מועצת העיר או עם אחת הסיעות הקיימות.

ביחס לדוגמא, פשוט יחסית לקבל שיש מטרה משותפת- לדון ולקדם נושאים עירוניים דרך הקבוצה במרחב הוירטואלי.

 

ומה לגבי קבוצה שלא מגדירה מטרה/ות משותפות מרכזיות?  האם זה ארגון?

האם באמת חייבת להיות מטרה משותפת?

מי מגדיר את המטרה? האם מי שהקים את הקבוצה/ארגון? או שייתכן והמטרה היא ס"כ המטרות של חברי הקבוצה?

מתי משהו או מישהו לא עונים למטרה? ואולי זה בכלל חזון…?

 

אם מתייחסים להגדרה של סמואל, ניתן יותר בנקל להגדיר את קהילת האמהות כארגון, כיוון שהן יישות חברתית מובחנת, יש להן מטרה, גם אם אינה מוגדרת באופן מדויק (לפחות במובן של לייצר שיח ממוקד סביב סוגיות מסוימות או דרך חיים כזו או אחרת) ובחלק המעניין השני של המשפט, הן בוודאי מעניקות שירותים אחת לשנייה על מנת לספק צרכים.

 

איך באים לידי ביטוי מאפיינים של ארגונים ברשתות החברתיות הוירטואליות?

להלן מספר מאפייני ארגונים מקובלים וכיצד הם באים לידי ביטוי באופן אחר ברשתות החברתיות:

  • רמת מלאכותיות גבוהה: ארגון נוצר באופן מכוון, על-פי רצף החלטות מודעות ומוגדרות מראש.

אז אומנם יש יצירה, לעתים מכוונת אבל לא תמיד לפי רצף החלטות מודעות ומוגדרות מראש, אלא לרוב מתהוות ובהחלט לא תמיד בידי המנהלים.

לעתים מנהל הקבוצה/קהילה מקים אותה, כדי לספק צורך אינדיבידואלי, שהוא/היא חושב שיתאימו אולי לאנשים נוספים… לרוב גם המקימים אינם יודעים מה יקרה עם הקבוצה, האם יצטרפו אליה, מה ידובר בה, לאן זה יכול להגיע…. זאת הקצנה אולי  לארגוני "סטארט-אפ", שגם בהם לא ברור תמיד ליזם מה ייקרה עם היוזמה, אבל יש כוונה ברורה ומטרה להצליח (לגייס כסף, או מטרה אחרת למשל).  כשמדובר על ארגונים ברשתות החברתיות הוירטואליות לעתים בכלל אין רצון לארגון, והוא מתהווה מעצמו בכיוונים שונים/אחרים מהמצופה.

דרך ההיווצרות של הקבוצה "דנה ונועה תעשו לי קריירה" היא דוגמא מצויינת לשתי צעירות שפגישת עבודה אחת ביניהן, בנושא אחר לגמרי, הניבה את המקור לחיפוש עבודה טובה והפכה לקבוצת חובה עבור כל דורש עבודה. היוזמה לא כללה תכנית אסטרטגית או עסקית או רצון לעשות את "הדבר הבא", אלא רק זיהוי צורך קיים בקרב חבריהם האקדמאים ומחווה של רצון טוב בראייה חברתית.

שיח חברי ברשת יכול להפוך לקבוצה/קהילה תוך מספר יממות ולהשפיע על גורמים ברשת ומחוצה לה שכלל לא היו בטווח ההחלטות או הכיוון הכללי של המנהל/מקים.

בקבוצה אחרת של מחפשי עבודה נמצא הפוסט הבא:

_________________________________________________________________________________________________________

"יותר מדי מעסיקים מחפשים "כריש" או "תותח" למשרה שהם מציעים. האם הם באמת מעוניינים להגדיר כדרישה דימוי עם קונוטציה לסכנה, דם והרג?"

_________________________________________________________________________________________________________

מתוך הפוסט התפתח דיון על המונחים והטרמינולוגיה של מעסיקים ושל מועסקים פוטנציאליים. מטרת הקבוצה בעיני המקימים שלה הייתה לסייע למצוא עבודה, אבל השיח שהתקיים היה על מהות אחרת לגמרי. בסוף הפוסט התקבלה הצעה לנסות ולהמשיג מינוח אחר אשר ישמש מעסיקים/מפרסמים...

 

  • רמת תכליתיות גבוהה: לארגון קיימות מטרות המגדירות את תפקודו ומהוות את הסיבה לקיומו. נראה שגם בקבוצות/קהילות ברשתות החברתיות זה קיים, אבל טווח הגמישות וההשתנות הוא גדול בהרבה יותר.

ישנם מנהלי קבוצה שמגדירים את המטרות וגם נהלים באופן מאוד ברור וחד משמעי וכל חריגה,  ננקטים מולה "צעדים משמעותיים" עד כדי הוצאה מהקבוצה. לעומת זאת,  יש מקימי קבוצות שנותנים לחברי הקבוצה להתוות את המטרות והמהות ולראות לאן חבריה יובילו אותה.

כך למשל בקבוצת האמהות ניתן למצוא שיח בנושאים רבים ומגוונים אשר לוקחים את הארגון למקום מאתגר, בודק גבולות ומניע לאו דווקא לעבר הקיום שהוגדר מלכתחילה.

שאלה כמו: "האם גם לאבא שמאמין בגישה מותר להצטרף?"  הולידה דיון פורה, אמוציונאלי ומעניין על הגדרת מהות הקיום- מי אנחנו? למה אנחנו קיימות? ועוד.

 

  • רמת הבניה גבוהה: לארגון תצורות (קונפיגורציות) פורמליות של מרכיביו, המבנה הבסיסי של הארגון (תפקידים, כללים, יחסי עבודה וכו') מוגדר באופן רשמי ותוך שימת דגש רב על סדר. ההבניה באה לידי ביטוי בצורות רבות, ביניהן חלוקה (דיפרנציאציה) והתמחות (ספציאליזציה) בעבודה, תואמות (קורלציה) גבוהה בין הכללים לביצועם בפועל ופורמליזציה. מהות ההבנייה היא בכך שהארגון מתייחס אל עובדיו כאל פונקציות ולא מתייחס לדעתם וייחודם הרגשי.

 

נראה כי בנקודה הזו יש שוני רב, והבנייה על בסיסים אחרים מהמקובל.

בקבוצות/קהילות ברשת, הבסיס הרגשי והאישי מהווה אלמנט לא פחות חשוב ולעתים יותר,  מעצם ההתמחות הספציפית/ מעמד היררכי, שגם מתקיימים, אבל לא בהכרח כבסיסי הכוח המרכזיים אשר מניעים את הקבוצה. פורמליזציה היא דבר שכמעט נעלם לגמרי, קיים רק במסגרת המאוד מאוד כללית ולא תמיד יודעים מי הקים את הקבוצה ומי מנהל אותה. יתרה מכך, לא תמיד יודעים מה הזהות האישית או המקצועית של המשתתפים ונראה שזה עולה רק כשזה מצדיק את השיח, או אם למישהו יש רצון להציג עצמו בהקשר שמתאים למהות הקבוצה/קהילה. לעתים, זה אפילו מרגיז את חברי הקבוצה,  אם מזהים שם אלמנט שיווקי/מכירתי שאינו מקובל/לא במקום, לאור איך שהקבוצה תופסת את עצמה.

במקרים קיצוניים מאוד ניתן למצוא את המנהלים, או אחרים שהינם פעילים (אשר מתחלפים ומשתנים מדי פעם) מנסים לעשות "סדר" בארגון הנולד. לדוגמא:

_________________________________________________________________________________________________________

"חברות יקרות,

קבוצת מאמאטבע נוסדה כשבט נשים מודרני לכל אמא (או אמא לעתיד) שבוחרת קצת שונה מהמיינסטרים- בין אם את מחתלת בבד או מפשפשת, מניקה למרחקים, מחסנת חלקית, אם אתם בלינה משפחתית או ׳סתם׳ בגישה טבעית.

מי שלא מסוגלת להכיל את הדעות האלו, שתשקול אם נכון עבורה להישאר בקבוצה".

_________________________________________________________________________________________________________

  • תלות חזקה בגורמים חיצוניים: ארגון חייב לבצע המרה (טרנספורמציה) של משאבים ושירותים עם גורמים חיצוניים לו באופן היוצר קשרי תלות חזקים במיוחד (בהשוואה לתת-חברות כמו עיר או משפחה), וזאת באמצעות תשומות (כל גורם שהארגון מקבל לתוכו, כגון חומרי גלם, כוח עבודה וציוד) ותפוקות (כל גורם שהארגון מוציא מתוכו, כגון מוצרים ושירות). לארגון חייבת להיות התאמה כלשהי לגורמים חיצוניים אלו.

 

נקודה מאוד מעניינת בהקשר של פנים וחוץ הארגון. מי הוא החיצוני ומי הפנימי?

האם בכך שאני חברה בקבוצה אני מהווה חלק ממנה?

בקבוצות/קהילות וירטואליות קשה מאוד לתחם את הפנימי והחיצוני.  החלוקה לפנימי וחיצוני היא אמורפית, גמישה ומשתנה שהופכת לפחות רלוונטית.

מה שנמצא נכון גם לקבוצות אלו, הוא שאכן חייבות להגיע תשומות פנימה כל הזמן על מנת לשמור על הקיום. התשומות הללו באות לידי ביטוי החל מצפייה פאסיבית של גולשים בתוכן שהקבוצה מייצרת (במידה והקבוצה מאפשרת זאת), הצטרפות לקבוצה/ קהילה, כתיבת תוכן, תגובות על תכנים בקבוצה ועוד.

 

ישנן קבוצות אשר מייצרות גם תשומות החוצה, כמו לדוגמא מעבר לקבוצה אחרת בתוך הרשת (קבוצה אשר משפיעה על קבוצה אחרת):

כך למשל, בקבוצה של מנהלי משאבי אנוש, התקבלה בקשה למידע על הובלת תהליך שינוי באחת המחלקות הבקשה נענתה בהמלצה להצטרף לקבוצה של יועצים ארגוניים. כך למעשה הקבוצה ייצרה תשומה עבור קבוצה אחרת ברשת.

לעתים, ניתן למצוא גם קבוצות/קהילות בעלות עוצמה כה רבה שהן מייצרות תשומות גם מחוץ לרשת הוירטואלית, כדוגמת המחאות החברתיות, אבל לא רק:

_________________________________________________________________________________________________________

מתוך קבוצה של מחפשי עבודה:

 

בואו פשוט נקים חברה של כל המחפשים פה .. לא יהיה בה הרבה ניסיון ... אבל המון מוטיבציה.. אה ואגב נחזור למועמדים עם תשובה..!  בהצלחה לכולם באחרי החגים...

LikeLike ·

143 people like this.

View 27 more comments

ממהו הפרטי טל?

6 hrs · Like

תשמעי זה לא רעיון רע בכלל!!! אני בעד!!!

2 hrs · Like · 2

_________________________________________________________________________________________________________

לסיכום,

נראה כי בראייה של הארגונים המודרניים, ניתן לפחות לשקול את קיומם של ארגונים כקבוצות או קבוצות כארגונים, ברשתות החברתיות הוירטואליות. עצם ההתייחסות והצורך בכלל בהגדרה מעמידים את המתבוננים על ארגונים: מנהלים ויועצים בדילמות לא מעטות ואתגרים רבים.

מנהלים, אשר נדרשים פחות להגדיר ויותר לבחון התנהלות, פחות לפקח ויותר לאפשר תנועה, להכיר בכוח הטמון בקבוצות/קהילות אלו, לא רק כמאיים ומהפכני אלא כפוטנציאל לצמיחה וקידום.

מקומם של היועצים גם הוא משתנה, אבל בבסיס עדיין קיימים הכלים הייעוציים, התפיסה הייעוצית ומהות הפרופסיה.

הכלים העומדים לרשותו של היועץ טובים כתמיד ולא פחות רלוונטיים. היועץ יכול לסייע למנהל למצוא את מקורות הכוח החדשים בארגונים הללו, לאפשר למנהל לזהות מהיכן מגיעה תנועה לתוך הארגון ואיך להשתמש בה, לזהות כוחות בולמים, לזהות תתי ארגונים בתוך הארגון ועוד…

ולגבי תהליכי השינוי,  בתוך הארגונים ומחוצה להם…

השינויים שמתרחשים, בחברה ובארגונים, מגיעים מכל מיני כיוונים וקשה לצפות אותם. לעתים קשה למצוא, כפי שאנחנו מצפים, "מוביל"/מארגן/מנהל/מנהיג של הארגון בהגדרות המקובלות.

למנהלים וליועצים דרושה ההבנה שהשינויים שקורים רחבים מדי לעתים על מנת לבנות סביבם ציר זרימה פשוט של סיבה ותוצאה.

השינויים הם אוסף של אנשים, של דעות, של אנרגיות, של תנועה וקשה לחזות מתי יפרצו. הם פחות ניתנים להובלה מבעבר, כפי שממחישים לנו הארגונים ברשתות החברתיות.

צריך לאפשר להם לקרות, לקחת בחשבון שחלקן גוועות באופן טבעי, חלקן מתעצמות עם או על חשבון אחרות וחלק מוצאות דרך להתחבר מעצמן. עלינו לספק קרקע מאפשרת ליצירות רבות ולספק את התנאים המינימאלים הדרושים לצורך קיומם.

דרושה גם ההשלמה-

אנחנו לא יודעים . קשה לנו לנבא וגם אין ממש צורך. אנחנו יכולים לנהל/לייעץ בנקודת הזמן הנוכחית, בהתאם לתפיסה, לערכים, למיטב ההבנה והצניעות.  

במאמר הבא: תנועה ואנרגיות בארגונים ברשתות החברתיות- זיהוי כוחות מניעים ובולמים.