הצגת מודל יישובי למרחבי חינוך בחירה מבוקרת וייחודיות/ ד"ר איציק כהן, מאיה בן סעדון ורעות כץ
 
הקדמה

רמת המורכבות של החברה בת ימינו גדלה והולכת, ואימוץ דפוסי התנהלות שהוכיחו עצמם בעבר לא בהכרח ייתן מענה מתאים בסביבות החדשות. ההאצה והמורכבות נותנות אותותיהן בתחומים שונים, במערכות שונות, כך גם לגבי מערכות חברתיות וחינוכיות.  המאמר הנוכחי סוקר את הנושא ומציע שני מודלים שצמחו מתוך עבודתנו בשטח ליצירת שותפות קהילתית וממשקים יעילים בין גופי הנהגה שונים הפועלים במרחב חינוכי והנעתם להשגת יעדי החזון היישובי קהילתי.

 

מורכבות

המאה ה 21 מאופיינת בעליה חדה ברמת המורכבות בה פועלת החברה האנושית.

צורות ההתארגנות הקונבנציונליות של ארגון אינן עונות כיום על הצרכים, האתגרים, ההתמודדויות והתנאים של העולם החדש. עולם בו תופעות חדשות מתאפיינות באי וודאות, שינויים מהירים, גלובליזציה, סיכון גבוה ועוד. הכל מהיר, מידי ועכשיו, ולרב קורה במקביל. התווסף לחיינו ממד חיים נוסף, הממד הווירטואלי. חברה ותרבות משתנות, צרכים של חברות ופרטים משתנים. האנושות שונה, משתנה. מבחינה מתמטית רמת המורכבות היא היחס בין כמות הגורמים המעורבים לבין אפשרויות הפעולה.

תאוריות אודות מורכבות התפתחו בחמישים השנה האחרונות, מקורן בתורות הטבע, התאוריה המוכרת ביותר היא תאוריית הכאוס. ישנן מגוון תאוריות בנושא, כולן מתעניינות בתופעות של היוצא דופן, כל מה שתאוריות או חשיבה ליניארית רואות כ"רעש". תאוריות אלו חוקרות את אלמנט התנועה, אי הוודאות, אי היציבות, הלא מנובא. הן מתעניינות בתנועה מתמדת ומקבלות את התנועה כחלק בלתי נפרד ממהות הקיום אם לא המהות בעצמה. קשה לנו להבין מציאות שהיא בתנועה מתמדת, ומורכבות היא חשיבה בתנועה לעומת הניסיון להבין דרך תאוריות לינאריות סוג של שליטה על המצב, על המציאות, חשיבה במונחים לינאריים של סיבה ותוצאה.  

המילה מורכבות באה מהמילה הלטינית שמשמעותה 'ארוג'. הניסיון של תאוריות מורכבות הוא בכל רגע נתון להסתכל על מה שקורה כאריג. המציאות היא מארג, ובתוך האריג הזה, האריג אורג את עצמו מתוצאות ופידבקים של מצבים. מזה נובע שהיחידה הבסיסית להסתכלות וניתוח היא האינטראקציה ומאפייניה המבניים המשותפים מאשר תכונות או מאפיינים של פרטים מסוימים.

האופן בו שביל הנמלים נוצר הוא אחת מתופעות הטבע המופלאות המהוות דוגמא לכך. הנמלים המחפשות אחר מזון, מסתובבות כל אחת לעצמה באורח אקראי, עד אשר אחת מוצאת מזון ואז, באורח פלא, נוצר שביל המאורגן בדרך היעילה ביותר מן הקן אל המזון וחזרה, בלי שמוח מרכזי תכנן אותו. אם תציב מחסום באמצע השביל הנמלים יעקפו אותו ויגיעו אל המזון בדרך אחרת. תסיר את המחסום ושוב יווצר השביל. הוא מתהווה מתוך ההתנהגות הקולקטיבית של הנמלים הבודדות, ובאמצעותו, קבוצת הנמלים יכולה לבצע מה ששום נמלה בודדת אינה יכולה לעשות (לנגטון, 1995).

ההאצה והמורכבות נותנות אותותיהן בתחומים השונים, במערכות שונות, כך גם לגבי מערכות חברתיות וחינוכיות. עליית רמת המורכבות של מערכות חברתיות בעשורים האחרונים  היא תוצאה מצטברת של ארבעה גורמים:

 

  • עצמאות גדלה של השחקנים – העולם מגוון יותר ואפשרויות הפעולה בו כמעט חסרות גבולות או מתרחבות מידי יום, מה שמגדיל את חופש הפעולה של פרטים וארגונים. הגדלת אפשרויות הפעולה ל'שחקנים' מעלה את רמת המורכבות של המערכת החברתית.
  • הגדלת רמת השונות. מרחבי הפעולה כאמור התרחבו והגבולות מטשטשים (בין תחומי פעילות של ארגונים, אזורים מקבילים וכדומה). מה שמאפשר ל'שחקנים' מגוון תחומי עשיה ותפקידים שונים, ומעורבות במגוון תהליכים. במצב זה קשה להכליל ולהמשיג תופעות חברתיות. ההתמודדות עם השונות מעלה את רמת המורכבות.
  • קצב שינוי – קצב התפתחות ותהליכים הואץ בעולם כולו. ניידות והתניידות נעשו אמצעי נגיש.  ניידות גדלה והולכת של אנשים, רעיונות, מוצרים והון מגבירה את קצב השינוי בסביבות הפנימיות והחיצוניות של מערכות חברתיות (באומן 2007 , קוקרין ופיין 2005, גידנס 2001). הצורך בהתאמה מתמדת לשינויים אלו מקשה על שימור דפוסים חברתיים.
  • השפעות גומלין רחוקות – היטשטשות הגבולות מאפשרת תופעות של "הדהוד".  השפעות גומלין רחבות היקף בין תופעות המרוחקות לכאורה בזמן, במקום ובעניין (הלד 2005, פרידמן 2006). קשה לאתר קשר ברור בין סיבה לתוצאה או להעריך נכונה השפעות ארוכות טווח של החלטות. ההקשרים הרבים של כל תופעה חברתית, מקשים על יצירת 'תמונת מצב' כתוצאה מכך קשה לתכנן, לצפות מהלכים, להחליט.

עליית רמת המורכבות בחברה, הופכת משינוי כמותי לשינוי איכותי. החיים בסביבה מורכבת משפיעים באופן ניכר על דרכי התנהלות, יחידים, קבוצות, ארגונים וקהילות (בן יוסף, 2011ׂׂ).

 

חשיבה מערכתית- system thinking

עם אופיין של מערכות כיום נדרשים כלים ושיטות מותאמים להתמודדות עם צרכיהן וההתמודדויות עמן נפגשות או מייצרות. חשיבה מערכתית הינה אחד הכלים לאבחון וטיפול בבעיות ארגוניות במערכות אלו. בסיס החשיבה הוא התבוננות ארגונית במבט כוללני, הוליסטי (חשיבה על השלם ולא פר חלק או בעיה נקודתית) ומכאן גם הפתרונות יאופיינו במענים או ממדי התערבות שונים. מערכת מורכבת היא מערכת רשתית, וככזו מאופיינת בריבוי הקשרים וההשפעות ההדדיות. המפתח לראייה מערכתית של המציאות הוא בראיית מעגלי השפעה ולא קווים ישרים, יחסי הגומלין אינם מבוססים בהכרח על שרשרת סיבתית קווית. חשיבה מערכתית מחפשת את הקשרים בין הרכיבים במערכת, לאורכה ולרוחבה, על בסיס הכרה באינטראקציה של כל רכיב עם כל הרכיבים האחרים.

הנחת היסוד היא כי מבנה גורם להתנהגות ועל כן המבט יופנה לראייה מעבר לאירועים עצמם ובניסיון להבחין ולזהות כוחות המחוללים את השינויים. ההנחה שפעולות יוצרות מציאות ושאי-אפשר להפריד בין תפיסה לפעולה, אנשים למעשה הם משתתפים פעילים בעיצוב המציאות שלהם. עמדת השפעה ומעורבות ביצירת הדברים עצמם. ומכאן שהכל אחראים במשותף לבעיות הנוצרות במערכת. חשיבה מערכתית מאופיינת בראייה תהליכית, ולא בתמונות חטף המקפיאות מצב נתון.

חשיבה מערכתית מעניקה לנו את היכולת להימנע מלקפוץ למסקנות הלא נכונות ולהיגרר לעיסוק בסימפטומים. במקום להתבונן בחלקים של הארגון כאילו הם עומדים בפני עצמם, צריך להתבונן בארגון כמו שמתבוננים במערכות חיות. במבט כוללני. דוגמה מרתקת לכך נמצא בסדרת ניסויים על פטריית עובש צהובה  (Physarum polycephalum) בה נתגלה כי היא הרבה מעבר לפרט צומח, כי אם אורגניזם מורכב המתפקד כרשת תקשורת חכמה ולומדת עתירת ממשקים ונתיבים. למעשה, היא עשויה מרשת של אלפי קורים דקיקים וארוכים להדהים הנמצאים מתחת לפני האדמה. כשמתבוננים אפילו בדגימות קטנות של הרשת הזאת, מזהים מיד תבנית מוכרת זו של שרתי האינטרנט, הללו נראים בדיוק כך.  וכל קור יכול להעביר אינפורמציה לכל הרשת. וכמו באינטרנט, אין 'שרת מרכזי'. כל קור הוא עצמאי, המידע שהוא אוסף יכול לעבור אל הרשת בכל נתיב. מערכת זו כמו דומות אחרות בטבע וביקום בכלל מבטאות התנהגות מוסדרת של אורגניזם חי אך בלא תיאום מוגדר ומובהק מובנה מראש, כוונה או כללים. בינה שאפשר ליחסה רק למבנה הרשת עצמה, לא לאף אחד מהמוחות והתודעות שמרכיבים אותה.

החשיבה האנושית הרווחת והמוכרת הינה חשיבה לינארית, סיבה תוצאה, ולא פעם חד ממדית. אין ספק שהמעבר למערכות ומציאויות מורכבות מביא עמו אתגר הסתגלותי ומחשבתי. אתגר ניהולי למנהלים ומנהיגים המובילים מערכות אלה.

 

כמה עקרונות פעולה נגזרים ונדרשים בניהול והבנה של ארגונים/מערכות מסוג זה (יגאל יעקבזון, 2011) :

 

  • ראיית-על - לשם עיצוב תהליך כלשהו חייבים להביא בחשבון את השלכות השינוי על המכלול ועל הרכיבים וכן השפעות הדדיות נוספות בין הרכיבים.
  • קשרים וממשקים - לממשקים בין הרכיבים חשיבות שאינה פחותה מזו של הרכיבים עצמם, לכן יש להקפיד על זיהוי הקשרים ההדדיים ויחסי הגומלין ולעצב את התהליך בשים לב להיבט זה.
  • שילוב של אנליזה וסינתזה - התהליך מחייב שילוב של “פירוק והרכבה” כדי ליצור מצרף מערכתי חדש שנותן מענה לסוגיה שאותה רוצים לקדם.
  • ריבוי ערוצי פעולה - חשוב להבין כי השפעה מערכתית אופטימלית תושג מעשייה במגוון ערוצים בעת ובעונה אחת, בהתחשבות בהשפעות ובקשרים ההדדיים ביניהם.

 

ניהול דרך ממשקים

בעולם בו המבנה הארגוני ההיררכי הפונקציונלי והקשיח זונח את מקומו לטובת מבנה שטוח יותר המשלב גמישות מטריציונית, ממשקי עבודה אפקטיביים מהווים תשתית חיונית לכל תהליך של ניהול במערכות מורכבות וצמיחה ארגונית, ונדרשים במימד האישי, הצוותי והארגוני. ניהול דרך ממשקים הוא היכולת ליזום ולנהל תהליכים אשר אינם באחריות המנהל או לא בסמכותו הישירה- אמנות הובלת התהליכים לרוחבו של הארגון. ההבנה כי על מנת לעמוד במשימות שבאחריותי, אני זקוק להפעלת סמכותו של האחר הולידה את הצורך בהגדלת כמות ממשקי העבודה בארגונים.

מעבר למציאות הבסיסית של "חיים בקו התפר". ניתן למנות 3 גורמים אשר הופכים את סוגיות הניהול לרוחב כקריטית למימוש יעדים ניהוליים:

 

  • תחומי אחריות שונים בארגון יוצרים מתח מובנה ו"אדרנלין" חיוני לארגון. ניהולם הנכון יצור תנועה אפקטיבית במרחב הארגוני במקום תקיעות כתוצאה מקונפליקט בממשקים.
  • בכל יחידה בארגון מתפתחת תרבות עבודה שונה התורמת להסתגלות טובה לסביבתה העסקית. Schein (1985) מציג את ממד הזמן השונה מתרבות אחת לשנייה שדרכו ניתן לזהות תת תרבויות עבודה ארגוניות, המהוות מקור לקונפליקט בממשקים.
  • בזמני עומס עבודה מטלות עבודה שמקורן ביחידות משיקות עשויות להיתפס כהפרעה לעמידה בעומס המטלות, ולקבל עדיפות משנית.

"ממשק" הינו המרחב שבין שתי ישויות או יותר (אנשים, ארגונים, קהילות) בו מתקיימות אינטראקציות ומערכות יחסים פורמאליות ובלתי פורמאליות (העברת מידע, חומרים, רעיונות, ציפיות). "צומת הממשק" הינה נקודת המפגש בין האנשים המנהלים את הממשק. צומת זו מושתתת על התקשורת ביניהם, ובטווח הארוך גם על מערכת היחסים שנרקמת (או לא) ביניהם. צומת זו רווית הזדמנויות ומהווה את המנוף למקסום הממשי. בכדי ליצור התנהלות ממשקית מוצלחת יש לתת שימת לב למספר אלמנטים מרכזיים:

 

  • תפיסת הממשק כמפגש בין תפיסות עולם שונות.
  • ביסוס אקלים ארגוני חיובי המושתת על נורמות של כבוד הדדי ופרגון.
  • התמקדות מעבר לדעות השונות של כל גורם בממשק.
  • עיסוק במהות כאלמנט המשמעותי ביותר לייצר תשתית של שיתוף פעולה ודיאלוג.
  • עבודה מכוונת  ומודעת על הגדלת הערך למען גילוי פוטנציאל הממשק, והגדלת הערך על בסיס של דיאלוג ושיתוף פעולה.
  • יצירת חלופות ממקום של מוכנות אמיתית ל"בירור מהויות" ולעיתים גם ב"הגדלת הערך" לפני יצירת הפתרונות.
  • משוב מתמיד לצורך יצירת עוגנים של מחויבות הדדית, עקביות והגדלת מעגלי הערך

תוצאות אפשריות מניהול ממשקים בארגון הן  עמידה ביעדים, השגת אמון במנהל, בתהליך ובמערכת, יצירת אקלים ארגוני חיובי מבוסס על נורמות של כבוד הדדי ופרגון, שביעות רצון ומוטיבציה בקרב העובדים, תהליכי קבלת החלטות אפקטיביים, עבודת צוות יעילה, קשרי שותפות פנים וחוץ ארגוניים וחיסכון במשאבי ניהול קונפליקטים בארגון. יחד עם זאת צריך להביא בחשבון כי צומת הממשק הינו מוקד לפספוס הזדמנויות, כאשר הכשלים המרכזיים האפשריים בניהול ממשקים:

 

  • קושי בניהול אינטראקציות בין-אישיות כאשר חטא היוהרה הינו מהמכשולים העיקריים.
  • דפוס חשיבה מקובע, פועל יוצא של המציאות הניהולית הקלאסית המאופיינת בהיעדר כרוני של משאבי זמן, המייצר מעבר מידי מבעיות לפתרונות בהיעדר מרכיב משמעותי.
  • תהליך ניהול ממשק במסגרת טווח מצומצם מאד בין שתי עמדות, דרישות או בעיות מוגדרות, המייצר תנועה על ציר לינארי אחד, בין שתי נקודות. חוסר היכולת לחרוג מהציר מקשה על קיום תהליך משמעותי של בירור, על איתור פתרונות איכותיים, ועל יצירת דיאלוג.
  • נטייה לראות את האינטרסים הצרים של היחידה, במקום המטרה המשותפת של הארגון. כאשר מתווסף מתח בצומת הממשק, תפיסת העצמי מול האחר מחריפה, והדינמיקה הינה "אחד לעומת השני" בין היחידות, ולא בחינה מעמיקה ולמידת הכשלים לצורך שינוי ומימוש היעדים הרחבים. 

עבודה בממשק מטשטשת את גבולות ההיררכיה. הארגון מצפה מהעובד לראייה רחבה ופרגמטית של המציאות, כך שהעבודה בממשק תייצר שלם הגדול מסך חלקיו. רק על ידי הבנה מלאה של מבנה הממשק, העשייה הלא פורמלית בו, ומיפוי מדויק של הממשק יוכלו מנהלי היחידות המרכיבות אותו לקבל תמונת מצב של פערי התפישות והעמדות הקיימים בממשק, כבסיס ליצירת האחידות והבהירות הנדרשות להצלחת העבודה המשותפת.

 

שותפות קהילתית

קהילה בהיבט המקומי טריטוריאלי מתייחס לציבור המאוגד במסגרת גיאוגרפית, יישובית או אזורית, הכוללת מגוון של התארגנויות שלטוניות, ממסדיות והתנדבותיות. למעשה מדובר במערכת חברתית המקיימת ערוצי תקשורת מוסכמים ומערכות יחסי גומלין בתחומי חיים שונים בין חלקיה. פעולה של שותפות בזירה החברתית והציבורית, טוענת התארגנות זו במשמעויות ערכיות. ניתן לראות בשותפות קהילתית מערכת יחסים הדדית, רצונית ומוסכמת המתקיימת בין חברי קהילה למען קידום נושא משותף. בכל קהילה היא תאופיין בדרך ייחודית, כתוצר של השותפים בה, של יחסי הגומלין ביניהם ושל ההקשר שבו היא מתקיימת. היא עשויה לכלול גורמים פנים-קהילתיים כמו: חברי קהילה מן השורה, נציגי הקהילה, מנהיגים בלתי פורמליים, קבוצות מיעוט ואנשי מקצוע מהקהילה. יכולים להיכלל בה גם גורמים חוץ קהילתיים, כגון: אנשי מקצוע, מתנדבים ונציגי ארגונים. ממד הזמן בהתקשרות בין השותפים אינו קבוע ואחיד, והשותפות כוללת רמות מעורבות שונות (שמר ושמיד, 2006).

 מזה יותר משני עשורים אנו עדים לשיח מתרחב בנושא פרקטיקות של שותפות בין אזרחים לבין קובעי מדיניות ואנשי מקצוע בקהילות. שיח זה מתקשר למגמות מתרחבות של שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות ובביצוע תכניות חברתיות ע"י אנשי מקצוע, נבחרי ציבור וארגונים פורמליים ובלתי פורמליים מחד גיסא, ותהליכי יוזמה ומעורבות מצד הציבור, המתארגן בתנועות בעמותות ובקבוצות, או כיחידים העומדים על זכותם לקחת חלק בהחלטות המשפיעות על חייהם, מאידך גיסא (Balloch& Taylor, 2001; Cornwall & Gaventa, 2000; Dekker & Uslaner, 2001).

השותפות יכולה לבטא דינמיקה משתנה של יחסי עוצמה. היא עשויה להתחיל מלמעלה למטה דרך יוזמת המשתפים, או מלמטה למעלה דרך יוזמת המשתתפים, ותוך כדי התמסדותה והטמעתה בקהילה היא עשויה לייצג מחדש דינמיקה של שיתוף או השתתפות. תהליך כזה ישאף ליחסי גומלין שיאופיינו בנכונות וביכולת להתחלק זה עם זה במקורות עוצמה כגון רעיונות, מידע, תהליכי קבלת החלטות, משימות, מיומנויות ואחריות לתוצאות. לצורך ההתחלקות נדרשים השותפים לבסס יחדיו נורמות עבודה, זכויות וחובות של כל צד (Calder, 1995).

 עבודה בשותפות מחייבת אבחנה בין ההיבטים האידיאולוגיים למעשיים המתקיימים בה. מבחינה אידאולוגית הינה תפיסה רעיונית חברתית המעוגנת בערכי הדמוקרטיה כמו כבוד לזולת, התחשבות הדדית, זכויות הרוב והמיעוט, אחריות אישית וחברתית ושלילת פטרונות. מבחינה מעשית הדגש הוא על יחסי העבודה ועל חלוקת העוצמה בזירות שבהן מתקיימות שותפויות.

יצירת שותפויות הינה אחת ממיומנויות היסוד הנדרשות בפעולה קהילתית. שמר ושמיד (2006) הציגו את תיאורית שלושת ממדי השותפות הקהילתית: שותפות יומיומית, שותפות סמלית ושותפות מופנמת.

  • שותפות יומיומית- הממד הגלוי של השותפות

כדי להבין ממד זה יש לצפות בשותפות הרגילה בקהילה המהווה חלק מהבימוי של חיי היומיום, שבה כל שותף הוא "שחקן בעל תפקיד" (גופמן, 1959).

  • שותפות סמלית- הממד הסמוי של השותפות

כדי להבין ממד זה יש לבחון התנהגויות ואירועים הנראים לעין (הממד הראשון) לצד התנהגויות ואירועים סמויים אשר מתמקדים בתהליכים שעוצמתם באי קיומם עקב דינמיקות של שליטה הבולמות את השותפות בדרכים שונות. ממד זה מוסיף על הראשון בכך שהוא מאיר חלק מהפעולות הגלויות באור ביקורתי יותר.

  • שותפות מופנות- הממד החבוי של השותפות

כדי להבין ממד חבוי זה יש ללמוד את השיח הכולל את שני הממדים הקודמים לו, וכן תהליכים מודעים ושאינם מודעים המשפיעים על התודעה של השותפים. ערכו המוסף הוא בכך שהוא מאפשר להעמיק במהויות של תרבות, במשמעותן של תפיסות עולם אידיאולוגיות של השותפים ובמכניזם של אורחות חייהם.

 

שותפויות

קיימות הגדרות שונות למושג "שותפות" בספרות הדבר מלמד כי הוא מוגדר באופן שונה בהתאם להקשרים שבהם הוא מתקיים. הגדרה אחת לשותפות מתייחסת ליחסי עבודה המאופיינים במטרה משותפת, כבוד הדדי ומוכנות למשא ומתן. מכך משתמעים התחלקות במידע, אחריות, מיומנויות, קבלת החלטות ודיווחיות (Buchanan, 1994ׂ.( הדגש כאן הוא בעיקר על חשיבות מיומנות ההתחלקות במשאבים במובן בו קיימת הכרה בכך שלכל שותף יש נכסים שונים אותם הוא יכול להביא לשותפים, ולהם נכסים שהוא מעוניין בהם.

בניית שותפות היא תהליך דינמי, דו כיווני המחייב את הצדדים לפיתוח רגישות כלפי שותפיהם ומידה רבה של יכולת התבוננות עצמית. (בן יוסף,2011) תיאר את "סולם השותפות" כבנוי מארבעה שלבים:

  • יצירת אמון וכבוד הדדי

תחושת ביטחון הכרחית לבניית שותפות ולשם בניית אמון דרושה הכרה במטרה המשותפת, וברצונם הטוב והנקי של השותפים. בשלב זה עורכים בירור בנוגע לתפקידים השונים של השותפים, ומנסחים הגדרה כללית של דפוסי השותפות כגון: אילו החלטות נלקחות במשותף ומתי כל צד רשאי לפעול לבדו.

  • פתיחת ערוצי תקשורת

פתיחות וביחוד נכונות לחשיפת נקודות תורפה מובילות לקיום שותפות אפקטיבית בה כל צד תורם לצד השני את המיטב שלו ונתרם מהצד השני מהמיטב שיש לו להציע. בשלב זה נבנים ערוצי תקשורת יעילים, וניתן מקום לביטוי רגשות וליצירת שפה משותפת.

  • הכרת הערך

מרגע שהושגה ההכרה כי השותפות מאפשרת השגת תוצאות טובות יותר סלולה הדרך ליצירת מבנים ותהליכים לקראת מימושה.

  • שיתוף פעולה

השלב בו מנוצלים יתרונות יחסיים שונים להשגת יעדים ברורים. בשלב המימוש נקבעים מבנים ארגוניים ותהליכים הנוגעים לאחריות לביצוע משימות, מגדירים התניות המחייבות תיאום, מגדירים את הסמכות לקבלת החלטות, ומעל הכל מבצעים את הפעולה המשותפת.

 

בניית שותפות הינה תהליך מתמשך הדרגתי והדדי הדורש הכרה ותחזוקה מתמדת של כל אחד מהשלבים. לאורך כל הדרך נדרשים השותפים למודעות ואיתור השלב בו נמצא האחר על מנת לסייע לו להיחלץ ממנו ולעבור לשלב הבא. לצורך שותפות הוגנות ובריאה על השותפים להגיע לאיזון נכון בכל הנוגע לאחריות לביצוע חלק מסוים מתהליך העבודה בנאמנות ובדייקנות, לסמכות לקבל החלטות הקובעות את תנאי המסגרת לפעולה, ולהשפעה ניכרת על תהליכי ותוצאות הפעולה. הגדרה ברורה של חלוקת האחריות והסמכות לצד רגישות המשתתפים לחלוקת התפקידים הלא פורמלית ולעיתים הסמויה, יאפשרו יצירת שותפות יעילה ובריאה.

בצד כל זה ישנם ארכיטיפים העשויים להקשות על בניית שותפות לאורך זמן כגון: מתן אחריות רחבה לצד סמכות מעטה, דבר העשוי להוביל לתחושת "פראייריות" כאשר לשותף שליטה מעטה על הנסיבות אך בתוצאות הכושלות יאשימו אותו. מתן סמכות רחבה עם אחריות מעטה כאשר במקרה זה הכישלון יהיה ככל הנראה יתום. מתן אחריות קטנה וסמכות קטנה מה שמוביל לתופעת "ראש קטן", ומנגד מתן אחריות מלאה וסמכות מלאה מצב בו אין מקום לשותפות.

המצב הרצוי אם כן הוא מתן אחריות חלקית, סמכות מותאמת והשפעה מלאה כך שהחלוקה מאפשרת לכל צד להיות בעל סמכות רחבה ככל האפשר לגבי הנושאים שבאחריותו ובעל השפעה בנושאים שאינם באחריותו. כך נוצר מרחב משותף המאפשר חלוקת אחריות וסמכות מאוזנת בין בצדדים השונים בשותפות.

 

מודל שותפות וממשקים

מודלים מנטליים הם הנחות, הכללות או אפילו תמונות או דימויים המוטמעים בנו היטב ומשפיעים על הצורה שבה אנו מבינים את העולם ועל פעולתנו (סנג'י, 1990). מודלים אלו יכולים להיות פשוטים או מורכבים. לעיתים אנו מודעים להם, אך בדרך כלל איננו מודעים להם. מכיוון שהם מהווים תיאוריות ואמונות עמוקות שלנו על העולם, השפעתם רבה על מה שאנו רואים ועל האופן שבו נבחר להגיב באמירה או במעשה. מודלים שונים זה מזה עשויים להביא לידי בחירות שונות. פעמים רבות תהליכים נתקעים משום שהמודלים המנטליים הנדרשים למימוש אינם עולים בקנה אחד עם המודלים המנטליים שיש לאנשים, או עם המודלים המנטליים שמנווטים את הארגון הלכה למעשה. משמעות הדבר היא כי שלב הבירור של מודלים מנטליים חשוב מאוד בהובלת תהליך שינוי.

            

מודלים לעבודה למרחבי חינוך בחירה מבוקרת וייחודיות    

 

מודל השבשבת

 

 

 

 

 

המודל שואב השראה מאלמנט הרוח ובדומה לתכלית השבשבת מייצג שאיפה להשתמש במשאבים הקיימים ולהצביע על תנועה מתמדת בכיוון אחד אל עבר השגת החזון העירוני. המודל מבטא רצון ליצור מעבר מן השכונות המסורתיות התחומות גיאוגרפית לעבר מרחבי חינוך קהילתיים המיוצגים במודל על ידי האזורים החשופים של השבשבת, כאשר הממשקים בין גופי ההנהגה השונים מיוצגים על ידי המרכז, ונראים כפועלים ונוגעים בכל אחד ואחד ממרחבי החינוך בעיר.

 

מודל הרשת

 

 

 

 

 

           

המודל מציג מבנה חברתי קהילתי המורכב מקבוצה של מרחבי חינוך, המקיימים ביניהם מערכת של קשרים דו- סטריים בעוצמות שונות. מרחבי החינוך מיוצגים על ידי הצורות הגיאומטריות הפנימיות כאשר פאותיהן מסמלות את הגבולות שבין המרחבים השונים, בעוד שנקודות המפגש ביניהן מהוות צומת המסמלת את מרחבי הממשק בין גופי ההנהגה השונים הפועלים בעיר. מספר הצורות הצבועות הן כמספר מרחבי החינוך הפעילים בדרך למימוש החזון היישובי.

 

לסיכום

המודלים המוצעים יוצאים מתפיסת המורכבות בה עסקנו בהרחבה ושותפים לנקודת מבט מערכתית הוליסטית השואפת להתבוננות ארגונית שיתופית וכוללנית בכל הנוגע לאופן העבודה במרחבי חינוך בחירה וייחודיות. המודלים מציעים פרשנות גמישה ומסגרת עבודה יעילה וחדשנית לאורה יש לפעול ליצירת מערכת ממשקים בין גופי הנהגה שונים הפועלים במרחב חינוכי והנעתם להשגת יעדי החזון היישובי קהילתי.

 

 

כתובת

בית בנימין, הכפר הירוק,

רמת השרון

טלפון

03-6356033

 

כל הזכויות שמורות למשאבי ידע יועצים בע"מ

דוא"ל

sivan@myeda.co.il