"פילאטיס ארגוני"/ אודליה לוי- אזולאי
 

 06:00 השעון מצלצל, חושך, יעל מתעוררת. מצחצחת שיניים, קפה ויוצאת לסבב השכמות והלבשות. 06:30 נועה הקטנה מתעקשת ללבוש את השמלה הפרחונית, בחוץ רק 6 מעלות. גיא לא מוצא את הנעל השנייה. נכנסים לאוטו, פקקים, צפירות, מגיעים לגן. ממשיכה בנסיעה, מחנה, קפה, מעלית, ישיבה. בוקר טוב, יעדים, מטרות, בעיות, קיצוצים, תקנים, מתחרים, דרישות.

 

09:05 המחשב נדלק, העכבר מתחיל לזוז, העיניים דבוקות למסך והידיים מתקתקות. קבלת קהל, מיילים, טלפונים, יעדים, חייבת להספיק, חייבת. 13:00 הפסקה, כואב לי הגב. מנשנשת. פגישת מסדרון, רבה עם דורון, קפה להוריד את האוכל. 14:00 נכנסים לפורום, יעדים, מטרות, גירעונות, סוף שנה.

 

15:00 sms  משירן הביביסיטרית- " סורי לא מרגישה טוב,לא אוכל להגיע"... טלפונים. איציק המנהל קורא לי למשרד, מצטער אין תקנים. שוב טלפונים, מצאתי מחליפה. חוזרת לכסא, היד כואבת, עייפה. מנקרת. לא יעילה. צריכה שקט. לא סיימתי את העבודה, קפה.

 

18:00 בדרך, פקקים, חושך,עייפות. מציירים ביחד, בלגן. ארוחת ערב, לא בא לי פסטה. לא בא לי להתקלח. בא לי את אבא. פיג'מה, סיפור, שניים, לילה טוב. 20:30 יוסי חוזר, כלים, כביסה, אני עייפה. מחשב, דורון מציק לי במייל, כבר מסיימת. טלוויזיה, כדורגל, רעש. לא מרוכזת, הגב כואב לי, מקלחת, לילה טוב.

06:00 השעון מצלצל, שיניים, קפה, השכמות, אוטו, פקקים, גן, רופא. "כן, במה אפשר לעזור?" "הגב, הוא מציק לי. כואב לי." בדיקה, צילום, אבחון. הרופא רשם לי פילאטיס! פילאטיס?? אני?

 

שיטת הפילאטיס הינה שיטת אימון גופני, הקרויה כך של שם ממציאה ג'וזף  פילאטיס, אשר כינה את שיטתו Contrology - אומנות השילוב בין גוף, תודעה ונפש תוך שליטה מלאה על התנועה. פילאטיס האמין שסגנון החיים המודרניים, יציבה לא נכונה וטכניקת נשימה לא יעילה הם השורש בבעיות בריאות. כפתרון לבעיות אלו הוא עיצב סדרה של תרגילים פיזיים שיעזרו לתקן אי איזון שרירי וישפרו את היציבה , קואורדינציה , שיווי משקל , כוח וגמישות, יכולת הנשימה ותפקוד האיברים פנימיים.

 

שיטת הפילאטיס אינה רק אוסף של תרגילים כי אם שיטה, המאפשרת הבנה של הגוף ותנועתו, שליטה בכל חלקי הגוף בזמן תנועה ובארגון של התנועה והכוח תוך התבססות על 8 עקרונות מרכזיים: מודעות, איזון, ריכוז, יעילות, זרימה, דיוק, שליטה והרמוניה.

 

לשיטת הפילאטיס יתרונות רבים ומרובים, אך בעידן הטכנולוגי של המאה ה- 21 היתרון החשוב ביותר, הוא היכולת שלה להפיג מתח, עייפות גופנית ולהעניק לגוף אנרגיה חיונית "במאבק" היומיומי של החיים המודרניים.

 

ברמת המיקרו, העולם המודרני מציף אותנו בשלל  המצאות טכנולוגיות שתכליתן הוא להפוך את חיינו ליעילים יותר, נוחים יותר, מהירים יותר, אך  בהכרח פעילים הרבה פחות. רובוט שמנקה במקומנו, שליח שעושה קניות במקומנו בסופר, והרבה שעות מסך בעבודה ובבית. כל אלה יחד יוצרים אדם פאסיבי אשר מעביר את רוב שעות היום שלו בישיבה מול סוג של מחשב.

 

בטח אתם שואלים עכשיו, נו אז מה הבעיה? כי זה דווקא נוח לא לעשות ספונג'ה!

אני אסביר.

 

הגוף שלנו נועד לתנועה והוא זקוק לה על מנת לשמור על בריאות פיזית ונפשית.
פעילות גופנית היא כמו גלולת פלאים- גלולה אחת שהשפעותיה מיטיבות עם כל מערכות הגוף- השרירים , השלד והנפש. ללא פעילות גופנית, יסבול אדם ממגוון רחב של בעיות החל מבעיות רפואיות ועד לבעיות מנטאליות ותפקודיות.

 

ברמת המאקרו, חוקרים עכשוויים בהם הסוציולוגים מנואל קסטלס ואנתוני גידנס  טוענים כי שינויים טכנולוגיים בתחום המחשוב והתקשורת שהחלו בסוף המאה ה- 20  תרמו לתהליך הגלובליזציה. מחשב אישי,  תקשורת לוויינים, טלפון סלולארי ורשת האינטרנט  אפשרו תקשורת בין מדינות ובין יבשות ,ועקב כך נוצרו קשרים תרבותיים,  פוליטיים ובעיקר כלכליים בין מדינות ובין יחידים וקבוצות במדינות שונות. שילובם ותלותם זה בזה של הטכנולוגיה והגלובליזציה, יצרו עולם עבודה חדש.

 

תופעת הגלובליזציה והתמורות בכלכלה ובחברה הישראלית, יצרו במהלך שני העשורים האחרונים שינויים משמעותיים בשוק העבודה בישראל.  תאגידים רב  לאומיים משפיעים ביתר שאת על הכלכלה המקומית , ארגונים רבים עוברים תהליכי שינוי, הדרישה ליעילות כלכלית מתחזקת , ובד בבד ערכים כמו העבודה המאורגנת והסולידריות החברתית נדחקים הצִדה. ניודם של עובדים ומפעלים הפכו שכיחים ושגרתיים, המדינה מקדמת הליכים של הפרטת שירותים ציבוריים , האינדיבידואליזם מתחזק,  והתחרות החופשית הופכת קדושה.

 

שינוי נוסף בשוק העבודה הישראלי הוא החלפת 'החוזה הפסיכולוגי הישן' בחוזה חדש. הכוונה היא שמערכת הציפיות ההדדית בין עובד למעסיק השתנתה. אם בעבר הקדיש העובד את יכולתו המלאה ונאמנותו למעסיק אחד במשך שנים תמורת ביטחון תעסוקתיות שלום הוגן,  הרי שכיום העובד מעמיד את שירותיו למרבה במחיר,  מוותר על הביטחון התעסוקתי וחי בחרדה מתמדת מהעתיד.  קרוב למחצית מהעובדים בישראל מצהירים שהם חוששים לאבד את עבודתם, ובני 33 עד 45 הם הקבוצה החשה את אי הביטחון הרב ביותר בארגון.  

 

מפחיד, לא?

 

אז ברור שלהיות מועסק זה עדיף. אבל צריך לזכור כי מקום העבודה מספק הזדמנויות רבות לחוויה של לחץ אשר מושפעת משלושה משתנים: גורמים אישיים, בינאישיים וגורמים ארגוניים. הגורמים האישיים נוגעים אומנם למאפייני הפרט אך הם מועצמים בהקשרים בינאישיים וארגוניים מעודדי לחץ.

 

עכשיו בואו נחזור לדוגמא של יעל.

במהלך יום העבודה יעל חוותה תחושת לחץ אשר נגרמה ממשתנים שונים: עומס אשר מתבטא בריבוי משימות שלא ניתנות לביצוע בפרק הזמן שניתן, בקשה לעמוד ביעדים לא אפשריים.   חוסר ביטחון תעסוקתי. קונפליקט בינאישי וחוסר איזון בין חיי העבודה לחיים האישיים אשר יחד הביאו בסופו של יום לכאבי  גב וחוסר שביעות רצון מצידה של יעל.

 

התנהלות כזו לאורך זמן תביא את העובדים ואת הארגון , כמו את יעל, לשלם מחיר גבוה אשר בא לידי ביטוי בשחיקה של העובדים, עזיבה, חוסר שביעות רצון, קונפליקטים והתנהגות ארגונית לא נאותה, צורך בפיקוח מוגבר, בזבוז משאבים וכן הלאה.

 

אז מה קשור פילאטיס? אני אסביר.

 

ברמה הפיזית, יעל הלכה לאימוני הפילאטיס ופתרה את בעיות הגב שלה, אך יעל טיפלה רק בסימפטום, היא לא פתרה את הבעיה. בעיות הגב צצו כיוון שיעל ניהלה אורח חיים לא בריא ולא מאוזן. על מנת לפתור את הבעיה האמיתית, על הארגון של יעל ללכת אף הוא לאימוני פילאטיס. בהקשר הזה, אציין את גארת מורגן, פרופסור להתנהגות ארגונית, אשר מציג בספרו ' דימויים של ארגון' שלל מטפורות כדרך להבנת ארגונים, הטובה ביותר, היא זו שמשווה בין ארגונים לאורגניזמים.

 

אם כן, אמשיך עם ההקבלה בין ארגון לאורגניזם ואטען כי שכפי שאימוני פילאטיס יעילים ומיטיבים עבור בני אדם הן ברמה הנפשית והן ברמה הגופנית, כך הם גם יעילים ומיטיבים עבור ארגונים שחווים "כאבי גב" (בעיות ארגוניות).

 

אדגים את טענתי על ידי אחד מעקרונות שיטת הפילאטיס והוא  עקרון האיזון. על מנת להשיג תפקוד מיטבי, השרירים חייבים להיות מאוזנים. שרירים בלתי מאוזנים מבחינת חוזקם וגמישותם חושפים אותנו לביצוע לקוי, לפציעות וכאבים.  שיפור האיזון בגוף באמצעות מודעות יכול להוביל עם הזמן לאיזון מנטאלי, כיוון שכאשר יש איזון שרירי בגוף, הוא נע ביתר נוחות, הוא יותר פונקציונאלי, רך וזורם.

 

 בהקשר הארגוני נמצא, כי עובדים רבים מתלוננים על כך שהארגון תובע מזמנם וממרצם עד אשר לא נותר להם זמן לפנאי. כלומר הם לא מצליחים לקיים work life balance.

 

חוסר איזון בין חיי העבודה לחיים האישיים גורם לתחושת לחץ ועומס על העובדים , וכשזה מתווסף  לעבודה מואצת ותובענית הרי שזה מתכון בטוח לפגיעה בתפוקה וריבוי ימי מחלה. בשל כך החלו ארגונים בעולם העבודה הגלובלי לעודד עובדים לבצע פעילות גופנית, ולטפח תרבות של פנאי.  חדרי כושר ותקציב תרבות התווספו להטבות המוענקות לעובד בעידן החדש.

 

איך חברים זה ממש לא מספיק!                      

נכון שהמסר הסמוי מהמאמר הזה הוא לכו תתאמנו!!

אך יחד עם זאת, צריך להבין שגם ארגונים צריכים לעבור אימוני פילאטיס על מנת להיות ארגונים חזקים, מאוזנים ובריאים יותר.

 

ארגון שישכיל לתרגל  איזון, גמישות, ריכוז (עקרונות הפילאטיס) ייצור עבור עובדיו קרקע מוצקה ומאוזנת שתתמוך בהם, הן בפן האישי והן בפן המקצועי. הוא ייקנה לעובדיו כלים להתמודדות עם לחץ ועומס ובכך ידאג לרווחת העובדים ולרווחי החברה ותפוקתה באותה נשימה.

 

תרגול "פילאטיס ארגוני" יכול לתרום להעלאת התפוקה הארגונית, למניעת תחלואה ולהגברת תחושת השליטה והביטחון של העובדים.  כמו כן, "פילאטיס ארגוני" יחולל שינוי חיובי באקלים הארגוני ויתרום ללכידות רבה יותר בצוותי העבודה ולתחושה גדלה והולכת של מחויבות בקרב העובדים כלפי ארגונם.

 

אז זכרו, בפעם הבאה שכואב לכם הגב אל תהססו לפנות אל הרופא הארגוני שלכם (היועץ) ולבקש ממנו מרשם "לפילאטיס ארגוני."

ובנימה אישית, אני מאמינה כי אף אחד לא אוהב לסבול כאבי גב, לא ארגונים ולא אנשים. אל תחכו להגיב לבעיה, מנעו אותה! לכו להתאמן ודאגו לאמן גם את ארגוניכם.

 

על כותבת המאמר:

אודליה לוי- אזולאי היא יועצת ארגונית בעלת MA בייעוץ ארגוני מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מדריכת פילאטיס מוסמכת ומאמנת אישית.